ההבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים הוא מההבחנות המרכזיות בדין הפלילי, שכן הוא קובע באיזה שלב מצוי ההליך, מהו היקף הפגיעה בחירותו של אדם וכיצד מתנהלת ההגנה המשפטית בעניינו. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, מסדיר את סמכויות המעצר ואת התנאים לשלילת חירותו של אדם במסגרת ההליך הפלילי. מעצר ימים מתבצע בשלב החקירה וטרם הגשת כתב אישום, בעוד שמעצר עד תום ההליכים מתאפשר רק לאחר הגשת כתב אישום ובהתאם לעילות המעצר הקבועות בחוק. הבחנה זו משליכה באופן ישיר על זכויות החשוד או הנאשם, על היקף הגישה לחומרי החקירה, על אופן בחינת הראיות, על האפשרות להציע חלופות מעצר, על משך שלילת החירות ועל הכלים העומדים לרשות עורך הדין בניהול ההגנה.
מה חשוב לדעת על הבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים בהליך הפלילי?
שלב ההליך
- מעצר ימים – מתבצע בשלב החקירה, לפני הגשת כתב אישום.
- מעצר עד תום ההליכים – מתבצע לאחר הגשת כתב אישום.
הרף הראייתי
- מעצר ימים – נדרש חשד סביר: ראיות שיכולות לבסס חשד לביצוע עבירה, גם אם התמונה הראייתית עדיין חלקית.
- מעצר עד תום ההליכים – נדרשות ראיות לכאורה: תשתית ראייתית משמעותית יותר, המלמדת על סיכוי ממשי להרשעה.
אופן קבלת ההחלטות ומשך המעצר
מעצר ימים
- המעצר הראשוני יכול להתבצע על־ידי שוטר ללא צו שיפוטי, לפרק זמן מוגבל, ובמקרה כזה יש להביא את העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לשם ביקורת שיפוטית.
- לחלופין, ניתן לעצור אדם גם מכוח צו שופט.
- כל הארכת מעצר מחייבת החלטת שופט והיא ניתנת להארכה לפרקי זמן קצובים .
- לחשוד ולסניגור אין גישה בשלב זה לחומר החקירה.
במעצר ימים מתמקד הסניגור בבחינת נחיצות המעצר לצורכי החקירה, בתקיפת עילות המעצר: מסוכנות, חשש לשיבוש חקירה וחשש להימלטות מן הדין, ובהשגת שחרור או חלופה שפגיעתה בחירותו פחותה.
מעצר עד תום ההליכים
- לאחר כתב האישום מוגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים.
- בשלב זה כבר עומד לרשות הסניגור מלוא חומר הראיות בתיק, והדיון בבקשה מתמקד בחוזקן של הראיות ובעילות המעצר.
- אם בית המשפט מורה על מעצר, משמעות הדבר היא שהנאשם נותר במעצר עד לסיום ההליך הפלילי בעניינו.
- לאורך ניהול התיק רשאי הסניגור לפנות לבית המשפט ולבקש שחרור, בין היתר בשל שינוי נסיבות, היחלשות חומר הראיות או התקדמות ההליך לשלב ההוכחות.
בשלב זה מתמקדת עבודת ההגנה בתקיפת עילות המעצר : מסוכנות, חשש לשיבוש הליכי משפט וחשש להימלטות מן הדין, בבחינת חוזק הראיות לכאורה ובהצעת חלופות מעצר
שיקול מרכזי של בית המשפט
- במעצר ימים – נחיצות המעצר לצורכי החקירה והאם קיימת חלופה שפגיעתה בחירות פחותה.
- במעצר עד תום ההליכים- חוזק הראיות, חומרת העבירה, רמת המסוכנות והאפשרות להסתפק בחלופת מעצר.
סיכומו של דבר
ההבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום ההליכים משפיע באופן ישיר על זכויות החשוד או הנאשם, משך המעצר ועל הסיכוי להשתחרר בתנאים. הבנה נכונה של ההבדלים האלה מאפשרת לפעול נכון כבר מהרגע הראשון, לצמצם פגיעה מיותרת בחירות, לקדם שחרור מוקדם ולבנות קו הגנה אפקטיבי להמשך התיק.
עו״ד ז׳אנה מצ׳טנר מלווה חשודים ונאשמים בהליכי מעצר ובשלבים הקריטיים של ההליך הפלילי ופועלת בנחישות להשגת שחרור, חלופות מעצר והגנה מיטבית על זכויות הלקוח.
לתיאום ייעוץ משפטי מקצועי ודיסקרטי: 052-467-0129
