קבלת דבר במרמה היא עבירה פלילית לפי סעיף 415 לחוק העונשין, המתייחסת למצבים שבהם אדם מקבל רכוש, כסף, שירותים או כל טובת הנאה אחרת, תוך הצגת מצג שווא שנועד להטעות את הצד השני. העבירה מחייבת יסוד נפשי של כוונה לרמות, כלומר שהמקבל ידע כי מדובר בהטעיה – או שצפה את האפשרות לכך והשליך זאת מדעת.
העבירה חלה על מגוון רחב של מצבים, לרבות קבלת כספים או שירותים תוך הצגת מידע כוזב, התחזות או הסתרת פרטים מהותיים. היא כוללת גם קבלת כספים מרשויות המדינה – כמו ביטוח לאומי, מס הכנסה או רשויות מקומיות – תוך מסירת פרטים שקריים או השמטת נתונים רלוונטיים. במקרים חמורים או שיטתיים, מדובר במרמה בנסיבות מחמירות, שעונשה עלול להגיע עד חמש שנות מאסר.
המחוקק קבע כי גם טובת הנאה שאינה רכוש פיזי כגון שירות, מידע, משרה או זכות – נחשבת "דבר" לעניין העבירה. לכן גם פעולה שאין בצידה תשלום, אך הושגה במרמה, עשויה להיחשב עבירה פלילית.
קבלת דבר במרמה – מרכיבי העבירה והעונש
הרשעה בעבירת קבלת דבר במרמה (סעיף 415 לחוק העונשין) מחייבת הוכחת מספר רכיבים מצטברים: הנאשם קיבל רכוש, שירות, כסף או טובת הנאה אחרת; הדבר ניתן לו בעקבות מצג כוזב ביודעין או מתוך כוונה להטעות; והצד הנפגע אכן הוטעה והסתמך בפועל על אותו מצג.
בית המשפט בוחן את התנהלותו של הנאשם לפני ואחרי קבלת הדבר, את מהות ההטעיה, היקף הנזק שנגרם, מידת התחכום שננקטה, ותדירות ההתנהגות – האם מדובר באירוע חד-פעמי או חלק מדפוס פעולה שיטתי.
העונש הקבוע בחוק נע בין מספר חודשי מאסר לבין עד שלוש שנות מאסר, ובמקרים של נסיבות מחמירות – כמו ריבוי מקרי מרמה, פגיעה בציבור או קבלת כספים מרשויות המדינה – העונש עלול להגיע עד חמש שנות מאסר. בנוסף, בית המשפט רשאי להטיל קנס כספי, לחייב בהשבה ואף לצוות על חילוט נכסים.
המחוקק רואה בחומרה את הפגיעה באמון שבין אדם לחברו, או בין אזרח למערכת ציבורית, וקובע ענישה מרתיעה כלפי מי שפועל בתחכום ובמזיד להשיג דבר שלא כדין.
אסטרטגיות הגנה וטיפול משפטי במקרי עבירת קבלת דבר במרמה
הטיפול בעבירת קבלת דבר במרמה מחייב בחינה מדוקדקת של חומר הראיות ושל הנסיבות הקונקרטיות של המקרה. עורך דין מנוסה יבחן לעומק את יכולתה של התביעה להוכיח את כל רכיבי העבירה, ובפרט את מרכיב הכוונה להטעות ואת היסוד הנפשי של ידיעה או חשד. כדי להרשיע בעבירה זו, יש להוכיח שהנאשם ידע או חשד שהמצג שהציג הוא כוזב, ופעל בכוונה להטעות.
במהלך הטיפול בתיק, יש לבחון בקפידה את מהימנות העדים, קיומן של סתירות בראיות ופגמים אפשריים בהליך החקירה. כל אלה עשויים להטיל ספק ממשי בגרסת התביעה .ניהול מקצועי ויעיל של התיק כבר מהשלב הראשוני עשוי להוביל לצמצום כתב האישום או לסגירת התיק ובכך למנוע רישום פלילי.
עורכת הדין ז'אנה מצ'טנר עוסקת בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות קבלת דבר במרמה, מרמה והונאה, לצד עבירות רכוש נוספות במסגרת המשפט הפלילי.
בעלת תואר ראשון במשפטים ממכללת נתניה ותואר שני מאוניברסיטת בר-אילן, עו"ד מצ'טנר צברה ניסיון רב בליווי תיקים מורכבים, בניתוח יסודי של חומרי חקירה ובניהול משא ומתן מול רשויות התביעה. היא פועלת לבחינת כלל רכיבי העבירה ובהם יסוד הכוונה להטעות והיסוד העובדתי, במטרה לחשוף כשלים, להציג קו הגנה ברור ולהביא לצמצום האישומים או לסיום ההליך ללא הרשעה.
עו"ד מצ'טנר מחויבת לייצוג מקצועי, מסור ודיסקרטי, תוך מתן יחס אישי ושמירה על זכויות לקוחותיה בכל שלב. ניסיונה והגישה האסטרטגית שהיא מיישמת הופכים אותה לבחירה נכונה ואמינה בהתמודדות עם אישומי מרמה ועבירות פליליות נוספות.
